תרגום נוטריוני דרך חברת אקסיומה
תרגום נוטריוני הוא תרגום המקבל את אישור הנוטריון כי המסמך המתורגם לשפה האחרת תואם למסמך בשפת המקור באופן מלא ומדויק. לאישור המסופק ע"י הנוטריון קוראים גם אישור נכונות של תרגום והוא מתומחר עפ"י מחירון שכר השירותים של משרד המשפטים.
הנוטריון שמאשר את התרגום חייב להיות בקיא בשתי השפות, השפה שבה נכתב המסמך המקורי והשפה שאליה תורגם המסמך. תפקידו לקרוא את שני המסמכים ולוודא שהם תואמים ב-100%.
בסופה של הבדיקה הוא מצרף מסמך אישור בו הוא מצהיר שהוא בקיא בשתי השפות (שפת המקור ושפת המסמך שתורגם) והוא מאשר כי הנם זהים.
מתי נדרש תרגום נוטריוני או אישור נכונות של תרגום?
מאחר ולעיתים התרגום נדרש להיות מדוייק ב-100%, כמו במקרה של תרגום צוואה שנרשמה בשפה זרה ונדרש לתרגמה לצורך מתן צו קיום הצוואה המחלק את עזבון הנפטר, נדרש אישור נכונות התרגום ע"י נוטריון שבו הוא נוטל את האחריות עליו כנציג החוק, שאכן מה שנכתב בשפה הזרה תורגם נכון ולא נוצר עיוות אשר מקפח מישהו מהיורשים.
מי רשאי לתת אישור נוטריוני?
אישור נוטריוני יכול לתת נוטריון מוסמך ע"י משרד המשפטים הרשום ברשימת הנוטריונים של משרד המשפטים- מאגר המתעדכן כל יום.
הנוטריונים בישראל כולם מוסמכים גם כעורכי דין. במקומות שונים בעולם אין חובה שהנוטריון יהיה גם עורך דין.
באילו מקרים נדרש תרגום נוטריוני?
קיימים מקרים רבים בהם נדרש תרגום נוטריוני ולהלן מספר דוגמאות:
* תרגום נוטריוני של צוואות שנכתבו ונחתמו בשפה אחת ויש צורך להציגן או להגישן לרשויות בשפה אחרת
* תרגום נוטריוני של תעודת בגרות או גליונות ציונים לצורך לימודים בחו"ל
* תרגום נוטריוני של תעודת פטירה
* תרגום נוטריוני של תעודת נישואין או תעודת גירושין
* תרגום נוטריוני של מסמכים רישמיים לטובת אשרות שהייה
* תרגום נוטריוני של חשבונות חשמל, מים, ארנונה, אינטרנט, טלפון וכד' לצורך הוכחת מגורים
* תרגום נוטריוני של פסקי דין
* תרגום נוטריוני של הסכמים ותצהירים מחו"ל או המיועדים לחו"ל
* תרגום נוטריוני לתעודת התאגדות של חברה
* תרגום נוטריוני של יפויי כח
* תרגום נוטריוני של תעודת זהות ודרכונים
האם תמיד נדרש תרגום נוטריוני?
לא תמיד. לעיתים ישנם גופים המסתפקים במסמך הצהרת מתרגם המסופק ע"י חברת התרגום ביחד עם התרגום ללא עלות נוספת. במסמך ההצהרה המתרגם מעיד כי הנו מתרגם מוסמך השולט בשתי השפות והתרגום נעשה למיטב ידיעתו. כמובן שהצהרת מתרגם נחשב מסמך "פחות חזק" מבחינת האימות שלו ומרבית הגופים המוסדיים כנראה שלא יסתפקו בו וידרשו אישור נכונות התרגום ע"י נוטריון.
מה קורה כאשר אין בנמצא נוטריון הבקיא בשתי השפות הנדרשות לצורך אישור נכונות התרגום?
במקרה שכזה, המתרגם שביצע את העבודה יצהיר בפני הנוטריון באמצעות תצהיר כי הוא ביצע את העבודה, בעל נסיון בתחום התרגום וכי הוא שולט בשתי השפות. הנוטריון יאמת את זהות המתרגם באמצעות תעודת זהות ויאשר את ההצהרה. חשוב לומר כי גם במקרה הזה, התרגום ייחשב "חלש" יותר מבחינת הרשויות הדורשות את אישור נכונות התרגום.
מהו אפוסטיל (Apostille) ומתי נדרש אפוסטיל לתרגום הנוטריוני?
חשוב לזכור שהנוטריון הישראלי אינו "מוכר" לרשויות בחו"ל כפי שהנוטריון הזר (לדוגמא: האמריקאי) אינו מוכר בישראל ולכן גוף אמריקאי שיקבל מסמך חתום ע"י נוטריון ישראלי אינו יכול לאמת את זהות הנוטריון ולא יכול לדעת שמדובר בנוטריון לגיטימי הרשום בישראל.
לצורך פתרון "הבעיה" נוצר אישור הקרוי אפוסטיל. האפוסטיל תקף בכל המדינות שחברות באמנת האג, כך שלמעשה מדובר על פתרון שנותן מענה במרבית המדינות.
חותמת אפוסטיל על מסמך הנוטריון הופכת את הנוטריון לסוג של נוטריון "בינלאומי" והמסמך הופך לקביל בכל אחת מהמדינות החתומות על האמנה.
חותמת אפוסטיל ניתנת בדלפק מיוחד במרבית בתי המשפט בישראל בתמורה לסך של כמה עשרות שקלים.
חשוב לסייג את האמור לעיל וזאת בנוגע למסמכים רשמיים של מדינת ישראל, שתורגמו לשפה זרה, כגון תעודות המופקות ע"י משרד הפנים או גליון ציונים של משרד החינוך. מסמכים שכאלו דורשים אפוסטיל הניתן ע"י משרד החוץ ולא אפוסטיל הניתן ע"י בית המשפט. במקרה שכזה, נדרש להגיע למשרד החוץ בירושלים עם המסמך הנוטריוני ועל גביו ישים הפקיד את חותמת האפוסטיל הנדרשת. גם במקרה הזה, העלות הנה כמה עשות שקלים.